Advertising Law | דיני תקשורת – עדכוני משפט בטלקום ומדיה – גיליון 92
18285
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-18285,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,vertical_menu_enabled,qode-child-theme-ver-1.0.0,qode-theme-ver-5.6,wpb-js-composer js-comp-ver-4.3.4,vc_responsive
 

דיני תקשורת – עדכוני משפט בטלקום ומדיה – גיליון 92

Print Friendly

עדכוני פסיקה
בית המשפט לתביעות קטנות קבע את אופן ההתנהלות המצופה מחברת תקשורת שמבקשת לטעון כי לא קיבלה הודעת ניתוק. התובע, לקוח של הנתבעת, גולן טלקום, שלח לה טופס התנתקות ייעודי בדואר אלקטרוני. גולן טלקום המשיכה לחייב את הלקוח בגין המנוי בטענה כי לא קיבלה את הודעת הניתוק. בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב (כב' השופט טל חבקין) התרשם שההודעה הגיעה לידי גולן טלקום, אך ככל הנראה "נפלה בין הכיסאות" ולא טופלה. בית המשפט קבע כי חברת תקשורת הטוענת שלא קיבלה הודעת ניתוק שנשלחה אליה נדרשת לצרף את התיעוד הקיים אצלה בדבר תקשורת עם הלקוח; פירוט הבדיקות שביצעה בהתייחס לשאלה אם ההודעה נתקבלה אצלה; וכן את הסיבות האפשריות לכך שלא נתקבלה. לבסוף, נפסק לטובת התובע פיצוי בסך של 990 ₪, המבטא את גובה הסכום שנגבה ממנו לאורך התקופה שביקש להתנתק והוצאות משפט בסך של 3,600 ₪. ת"ק 28131-10-14 עומר קליין נ' גולן טלקום בע"מ  (פורסם בנבו, 22.6.15).

בית המשפט המחוזי: במקרי קיצון, כאשר תוצאת החיפוש שגויה לחלוטין, חלה חובה על מנוע חיפוש להסיר פרסום מעוול. בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת אביגיל כהן) דן בערעורים הדדיים על פסק דין בתביעת לשון הרע (עליו דיווחנו בעבר), במסגרתו הוטלה אחריות על פרסום לשון הרע על בעל אתר האינטרנט שהכיל את הביטוי הפוגע, ולא על מנוע החיפוש שהפנה אליו – גוגל. בית המשפט המחוזי דן בערעור וקבע כי משנודע לבעל האתר על הפרסום המעוול, היה עליו לדאוג לתיקון העוולה או להסיר את הפרסום. עוד נקבע כי במקרי קיצון, בהם ברור שתוצאת החיפוש שגויה לחלוטין, חלה חובה על מנוע החיפוש להסיר את הפרסום, בדומה לחובה החלה על אתר אינטרנט. לא מדובר בדרישה להתערבות מקדימה בפעולת מנוע החיפוש, אלא בדרישה להסרה כאשר מדובר בעוולה מובהקת. ככל שקיים ספק בנכונות הפרסום, רשאית גוגל לדבוק בעמדה לפיה רק על פי צו שיפוטי היא תתערב באופן אקטיבי בתוכן המופיע אצלה. בית המשפט קבע שגוגל תישא בפיצוי שנקבע ביחד עם בעל האתר, ובחר שלא להתערב בסכום הפיצוי שנפסק. ע"א 44711-11-14‏ עמי סביר נ' שאול בר נוי ואח' (פורסם בנבו, 22.6.15).

התובענה הייצוגית נגד חברת די.אי.סי, מפעילת אתר המשחקים הוירטואלי "מיקמק", הסתיימה בהסדר פשרה. כזכור, התובענה הייצוגית, בסך 3,664,500 ₪, הוגשה נגד האתר בגין הארכת מינויים של גולשים באופן חד צדדי וללא הסכמתם, וזאת בניגוד לחוק הגנת הצרכן. כפי שדיווחנו בעבר, היועץ המשפטי לממשלה התנגד להסדר הפשרה שגיבשו הצדדים, במסגרתו התחייבה הנתבעת להעניק פיצוי לחברי הקבוצה בדמות שבועיים מנוי ללא תשלום. היועץ המשפטי לממשלה סבר כי הסדר הפשרה לא העניק פיצוי ממשי לחברי הקבוצה. בעקבות ההתנגדות, ביצעו הצדדים שינויים בהסדר הפשרה, ובין היתר נקבע כי הנתבעת תשלח הודעת דואר אלקטרוני לכל חברי הקבוצה הזכאים להטבה וכן התחייבה לתקן את התקנון, כך שיעמוד בהוראות הדין. עוד נקבע כי היא תישא בשכר טרחת ב"כ המבקש בסך 100,000 ש"ח בתוספת מע"מ, ובגמול למבקש בסך של 15,000 ש"ח. בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' סגן הנשיאה יצחק ענבר) מצא כי ההסדר המתוקן ראוי, הוגן וסביר ונתן לו תוקף של פסק דין. ת"צ 19310-05-13 רביב חאיק נ' די.אי.סי טכנולוגיות רשת בע"מ (פורסם בנבו, 16.6.15).

"אור הקסם" תחויב בפיצוי בסך יותר מ-500,000 ש"ח בפסק דין שניתן ב-87 תביעות שהוגשו נגדה בגין משלוח ספאם. בית המשפט לתביעות קטנות בקריות (כב' השופט מוחמד עלי) דן ב-87 תביעות קטנות שהדיון בהן אוחד. עילתן המשותפת של התביעות היא קבלת דברי פרסומת שנשלחו לתובעים ללא הסכמתם על ידי חברת "אור הקסם". בית המשפט מצא כי "אור הקסם" משווקת את המוצרים והשירותים נשוא הפרסומות שנשלחו לתובעים ולכן היא "מפרסם" כהגדרתו בחוק התקשורת ועליה לפצות את התובעים בגין משלוח הספאם בניגוד לחוק. עוד נקבע כי אין לראות בבעל המניות ומנהל "אור הקסם" כאחראי למשלוח ההודעות. בית המשפט הבהיר כי אמנם ניתן לחייב נושא משרה בתאגיד באחריות לפי סעיף 30א לחוק התקשורת, אולם הדבר צריך להיעשות בגדרי העילות המוכרות בדין הכללי להרמת מסך או לחיוב אישי ואלה לא מתקיימות בעניין זה. בקביעת גובה הפיצוי, בית המשפט שקל את הצורך באכיפת חוק התקשורת ובהרתעה מפני הפרתו; עידוד נמען ההודעות לממש את זכויותיו; היקף ההפרה ומספר התובעים בכל תביעה. לבסוף, הסכום הכולל שנפסק לחובת החברה היה 561,100 ש"ח בתוספת הוצאות משפט לכל תובע. התביעה נגד בעל המניות ב-"אור הקסם" נדחתה. ת"ק 23742-11-14 דוד חונדיא ואח' נ' אור הקסם בע"מ ואח' (פורסם בתקדין, 15.6.15).

הוגשה בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד הוט ו-YES בגין שידור קדימונים בערוץ נשיונל ג'אוגרפיק. לטענת המבקשים, המשדרים בערוץ הינם באורך שעה ונקטעים ל-3 הפסקות בנות 3 דקות כל אחת, הכוללות שידור קדימונים למשדרים באותו ערוץ ובערוצים נוספים. לטענת המבקשים, בשידור קדימונים אלה הפרו הוט ויס את כללי התקשורת וביצעו עשיית עושר ולא במשפט על חשבון הצופים. לפיכך, מתבקש פיצוי כולל בסך של 265,413,400 ש"ח. ת"צ 51777-06-15 ברק צביון ואח' נ' הוט מערכות תקשורת בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 24.6.15).

סאגת "פופקורן טיים" נמשכת: בוטלה חסימת האתרים המאפשרים את הורדת התוכנה. כפי שדיווחנו בעבר, בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט מגן אלטוביה) הוציא צו ארעי המורה על חסימת אתרים המאפשרים את הורדת תוכנת "פופקורן טיים". בעקבות זאת, המבקשות הגיעו להסדר פשרה עם חלק מספקיות האינטרנט לגבי צו חסימה קבוע אך לא עם הבעלים והמפעיל של פופקורן טיים (שזהותו לא ידועה) ובזק בינלאומי. בית המשפט דן בבקשה למתן סעד זמני נגד בזק בינלאומי במסגרתה התבקש להורות לה לנקוט באמצעים הטכנולוגיים שבידה, על מנת לחסום את הגישה מישראל לאתרי פופקורן טיים. בית המשפט דחה את הבקשה וסירב לתת תוקף של פסק דין להסדר הפשרה בין המבקשות לחלק מספקיות האינטרנט. נפסק הגשת הבקשה בשיהוי (באנגליה כבר ניתן סעד דומה ומשכך, יש להניח כי האתרים המאפשרים הורדת התוכנה פועלים זמן רב) מלמדת על העדר דחיפות בנתינתו. ממילא, כל עוד לא איתרו המבקשות את המפעיל של פופקורן טיים, לא ניתן למנוע ממנו פתיחת אתרים חדשים מהם ניתן יהיה להוריד את התוכנה ולכן, חסימת או סגירת האתרים הקיימים לא תמנע באופן מוחלט את האפשרות להורדת התוכנה. מנגד, ניצבת פגיעה בחופש זרימת המידע, בזכות הציבור לדעת, בחופש הביטוי ובהענקת סמכות לספקיות האינטרנט לקבוע מה מותר להזרים "בצנרת" האינטרנט. לפיכך, הצו הארעי בוטל ונקבע כי אין מקום להיעתר למבוקש. ת"א 37039-05-15 זיר"ה (זכויות יוצרים ברשת האינטרנט) בע"מ ואח' נ' פלוני אלמוני ואח' (פורסם בנבו, 1.7.15).

יבואן מקביל של שואבי אבק "קירבי" יפצה את המפיץ הרשמי ב-50,000 ש"ח בגין גניבת עין והפרת זכויות יוצרים באתרי אינטרנט ודומיינים הקשורים לעסקו. לטענת התובעת (המפיצה הרשמית של שואבי האבק מתוצרת "קירבי"), הנתבעים, יבואנים מקבילים של שואבי האבק, הפרו את זכויות היוצרים שלה, בכך שחיקו את הסלוגן שלה, הדומיין שלה וציטטו קטעים מתוך האינפורמציה המופיעה באתר שלה. בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט הבכיר (בדימוס) גדעון גינת) קיבל את התביעה וקבע כי לא ניתן להתעלם מכך שהנתבעים בחרו להשתמש בדומיינים ושמות שיש בהם כדי לבלבל ולהטעות את הציבור. ייבוא מקביל הינו בחזקת פעולה מותרת ויש להותירו ולעודדו כל עוד פעילות הצדדים נעשית באופן הגון ובתום לב. האופן בו בחרו הנתבעים לקדם את עסקם, תוך שימוש בדומיינים דומים עד מאוד ובתכנים מחקים או לקוחים ישירות מאתר התובעת, אינו מתיישב עם החובה לפעול בתום לב. הנתבעים הפרו את זכויות היוצרים של התובעת וביצעו כלפיה עוולת גניבת עין, לפיכך עליהם לחדול מההפרה ולפצות את התובעת בסך של 50,000 ש"ח, בנוסף לתשלום הוצאות משפט בסך 20,000 ש"ח. ת"א 29072-12-12 קיי 1914 (1997) בע"מ נ' אולגה אוסטרובסקי ואח' (פורסם בנבו, 18.5.2015).

משרד התקשורת
אושר המיזוג הפיננסי של YES ובזק. שר התקשורת אישר את עסקת המיזוג, כפוף לתנאים שנקבעו על ידי הממונה על הגבלים עסקיים. זאת, לאחר שקיבל את המלצת המועצה לשידורי כבלים ולוויין לפיה אין מניעה לאשר את המיזוג. לאחר המיזוג תהפוך בזק לבעלת המניות היחידה ב-YES ואילו יורוקום די.בי.אס תחדול מלהחזיק בה. המשרד הבהיר שבשלב זה מדובר בשינוי אחזקות בלבד, וככל שתעלה בקשה למיזוג תפעולי ולביטול ההפרדה המבנית – היא תיבחן בנפרד. לידיעה המלאה מיום 23.6.15.

משרד התקשורת הטיל עיצום כספי על פלאפון בסך של 369,780 ₪ מכיוון שבמהלך אירוע שנועד לחיילים בשירות חובה, היא לא אפשרה להם לעיין בהסכם ההתקשרות מולה בצורה מפורטת, ללמוד את כל תנאי ההתקשרות ולהחליט האם ברצונם להתקשר עמה בתנאים אלה, זאת בניגוד לתנאי רישיונה. לידיעה המלאה מיום 29.6.15.

פורסמה הזמנה לציבור להצגת עמדות בעניין תיקון רישיון ערוץ הכנסת. התיקון הנשקל הוא של סעיף 7.1 לרישיון הערוץ המתייחס לתקופות ההארכה של רישיון הערוץ. הסעיף המתוקן יאפשר את הארכת רישיון הערוץ בחצי שנה נוספת, עם אפשרות להאריכו בעוד חצי שנה, ככל שיסתבר שיש נסיבות המצדיקות זאת. תיקון רישיון הערוץ נשקל לאור בקשת המנהל הכללי של הכנסת ולאור העובדה שהדבר עשוי לאפשר למגוון גדול יותר של גופים להשתתף במכרז לבחירת הגוף המשדר שיעביר את שידורי הערוץ. המעוניינים בהצגת עמדותיהם יפנו למועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין בכתב ויגישו ניירות עמדה עד ליום 15.7.15, בשעה 15:00. לידיעה המלאה מיום 23.6.15.

הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו
הרשות השנייה פסלה את שידור התכנית "עולם חדש", בהשתתפות אביב גפן, בשידורי הזכיינית "רשת". לפי הרשות, בהפקת התכנית הושקעו סכומים גדולים על ידי חברת TOM, ולפיכך הדבר מהווה שיתוף פעולה אסור עם גורם מסחרי בהפקה מקומית. הרשות ציינה כי גם ללא חשיפה "בוטה" לשירות המדובר, הרי שהדבר אסור על פי דין, היות שמדובר בהעברת מסר פרסומי לצופים, מבלי שהם מודעים לכך באופן מלא ולא בדרך שבה ניתן לזהות שיש פרסום למוצר או שירות. לידיעה המלאה מיום 17.6.15

הרשות השנייה העניקה לערוץ 10 רישיון לשידורי טלוויזיה ל-15 שנה. הרישיון אושר בכפוף להשלמת מידע בנוגע למבנה הבעלות של הערוץ הקשור בענף השליטה של RGE ובכפוף לתיקון הנדרש בהסכם עם בעלי המניות. לידיעה המלאה מיום 28.6.15.

הרשות השנייה מעריכה את שווי חברת החדשות של ערוץ 10 ב- 1.2 מיליון ש"ח. לידיעה המלאה.

חקיקה
נדחתה הפעלת תאגיד השידור הציבורי בשלושה חודשים. צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק) (מס' 2), התשע"ה-2015, דחה את תחילת פעילותו של תאגיד השידור הציבורי ליום 1.10.15 היות שהתאגיד אינו ערוך להתחיל את שידוריו. בדיוני וועדת הכלכלה ציין ח"כ אופיר אקוניס כי אין סיכוי להקים את התאגיד החדש בלוח הזמנים שנקבע בחוק. להודעה המלאה מיום 29.6.15.

שונות
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל: "שוק התקשורת המסחרית חייב לעבור טלטלה והסדרה". האמור נאמר בדיון שעסק בהוצאה לפרסומות בערוצים המסחריים, ברדיו ובאינטרנט. בדיון הוצגו נתונים המגלים כי ההוצאה לפרסום בישראל נמצאת בירידה מתמדת. ח"כ כבל ציין בדיון כי ההוצאה לפרסום עלולה להביא לסכנת הישרדות של כלי התקשורת ויש לברר האם הכללים שנקבעו במאה הקודמת נכונים להיום. להודעה המלאה מיום 29.6.15.

ידיעות בינלאומיות
בית המשפט העליון בבריטניה הורה לחמש ספקיות האינטרנט הגדולות במדינה לחסום את הגישה לשבעה אתרים פיראטיים זרים הכוללים ספרים אלקטרוניים שמפרים זכויות יוצרים. במסגרת עתירה שהוגשה על ידי התאחדות המוציאים לאור בבריטניה, בית המשפט העליון הבריטי השתמש בסמכות שמקנה לו חוק זכות יוצרים הבריטי, המאפשר לו להוציא צו מניעה לספק שירות שיש לו ידע ממשי לגבי כך שצד שלישי משתמש בשירות שלו כדי להפר זכויות יוצרים. לידיעה המלאה מיום 27.5.15.

בית המשפט העליון בבריטניה קבע כי החלטת הממשל הבריטית ליצור חריג ל-"העתקה פרטית" לחוק זכות יוצרים בהעדר מנגנון פיצוי לבעלי הזכויות אינה חוקית. החריג שהוצג על ידי הממשל הבריטי מאפשר ליחידים שרוכשים תוכן (מוזיקה, סרט, ספר) ליצור העתק של היצירה לשימוש פרטי, מבלי לשלם לבעלי הזכויות בגין כך. במסגרת עתירה שהוגשה מטעם ארגונים שונים בתעשיית המוזיקה הבריטית נגד החלטה זו, קבע בית המשפט העליון כי ההחלטה שלא לכלול בחריג מנגנון של פיצוי לבעלי הזכויות לא נתמכה בראיות מספקות והיא בלתי סבירה בהתחשב בראיות שעמדו בפני המחוקק. לפיכך, היא אינה חוקית. לפסק הדין מיום 19.6.15.

הרשות להסדרת הפרסום בבריטניה פרסמה החלטה הנוגעת להצגה בולטת של תנאים משמעותיים במסרים שיווקיים. נמצא כי הפרסומת באתר betway.com, שהבטיחה הטבה של הימור בחינם בשווי 50 פאונד בריטי, הייתה כפופה להפקדת כספים מינימלית של הצרכן ופגה תוקף שבוע לאחר מכן. הרשות מצאה כי מדובר בתנאים משמעותיים שמשפיעים על הבנת הצרכן את טיב ההצעה. משכך, עליהם להיות ברורים בפרסומת עצמה ואם היא מוגבלת במקום, עליה לציין כי ההצעה כפופה לתנאים משמעותיים ולהפנות צרכנים אליהם. במקרה זה, לאור גודל הפרסומת, היה על פרטים אלה להיות מפורסמים בתוכה. הרשות אסרה על הצגה של הפרסומת במתכונתה הנוכחית. להחלטה המלאה מיום 17.6.15.

בית המשפט האירופי לזכויות אדם אשרר בערעור כי פורטל האינטרנט האסטוני Delfi אחראי לתגובות הכוללות השתלחויות המהוות לשון הרע. לפני כעשור פורסם מאמר בפורטל האינטרנט Delfi ובתגובה אליו פורסמו עשרות תגובות הכוללות השתלחויות, נאצות ואיומים כלפי בעל המניות בחברה אליה התייחס המאמר. בעל המניות שהושמץ תבע את פורטל האינטרנט, הפסיד בתביעתו וניצח בערעור. פורטל האינטרנט ערער לבית המשפט העליון האסטוני ומשזה דחה את ערעורו, פנה לבית המשפט האירופי לזכויות האדם בטענה כי הטלת אחריות עליו לתגובות שהתפרסמו באתר מפרה את חופש הביטוי שלו תחת האמנה האירופית לזכויות אדם. בית המשפט האירופי לזכויות אדם דן בתיק בהרכב מורחב ובפסק הדין נקבע כי לאור האופי הקיצוני של התגובות נשוא הדיון (שכאמור, חלקן כללו איומים והסתה לאלימות), הצעדים הבלתי מספקים שננקטו על ידי הפורטל להסרת התגובות והסנקציה המידתית שהוטלה עליו מלכתחילה – ההחלטה המטילה אחריות על החברה הייתה מבוססת, מוצדקת ולא הפרה את חופש הביטוי של הפורטל בצורה לא מידתית. לפסק הדין מיום 16.6.15.

אין תגובות

שלח תגובה