Advertising Law | דיני תקשורת – עדכוני משפט בטלקום ומדיה – גיליון 91
18278
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-18278,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,vertical_menu_enabled,qode-child-theme-ver-1.0.0,qode-theme-ver-5.6,wpb-js-composer js-comp-ver-4.3.4,vc_responsive
 

דיני תקשורת – עדכוני משפט בטלקום ומדיה – גיליון 91

Print Friendly

עדכוני פסיקה
בזק בינלאומי חויבה לפצות צרכן בגין הפרת הוראת חוק הגנת הצרכן בעניין חובת משלוח הודעה בכתב לצרכן בתום עסקה לתקופה קצובה. בזק בינלאומי התקשרה עם התובע בחוזה לאספקת שירותי אינטרנט, במסגרתו סוכם על מחיר "הנחה" לתקופה קצובה, כאשר בסוף התקופה המחיר עולה למחיר "רגיל". בתום תקופת ההנחה הודיעה בזק בינלאומי לתובע על עליית המחיר, באמצעות משלוח הודעה לתיבת דואר אלקטרוני ייעודית שפתחה עבור התובע ושעל פתיחתה הודיעה לתובע בתחילת ההתקשרות. בית המשפט העליון (כב' השופטת דפנה ברק-ארז) קיבל את בקשת רשות הערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות, בקובעו כי העניין מעורר שאלות עקרוניות הנוגעות להתנהלות בעלי עסקים מול צרכנים בקשר ליישום הוראות חוק הגנת הצרכן ביחס לעסקאות שנעשו לתקופה קצובה. בית המשפט קבע כי הודעה הנשלחת לתיבת דואר אלקטרוני ייעודית שנפתחה עבור הצרכן, שאינה משמשת את הצרכן בפועל ושהחברה פתחה עבורו באופן חד-צדדי, אינה עומדת בדרישת החוק המחייבת עוסק לשלוח לצרכן הודעה בכתב, בה יפורטו תנאי העסקה החדשים, אם ברצונו להעלות את המחיר שחל בתקופת ההנחה. בית המשפט ציין כי "שליחת הודעה לכתובת שהמבקש לא פתח לעצמו ולא אישר כי ברצונו לקבל אליה הודעות, משולה להכנסתה של הודעה לפתק בבקבוק והשלכתו למרחבי הים". לאור האמור, הערעור התקבל ובזק בינלאומי חויבה בתשלום החיובים שגבתה בתקופת "המחיר הרגיל" בסך 644.7 ש"ח, בפיצויים לדוגמה בסך 4,000 ש"ח ובהוצאות משפט בסך 3,500 ש"ח. רע"א 8190/14 אייל רוזנברג נ' בזק בינלאומי בע"מ (פורסם בנבו, 3.6.15).

הרחבת גבולות לשון הרע באינטרנט: עורכת דין שהושמצה על ידי עורכת דין אחרת במהלך התכתבות פרטית בפייסבוק עם מכר משותף תפוצה על הוצאת לשון הרע. התובעת והנתבעת הן עורכות דין העוסקות בדיני משפחה. במסגרת שיחה פרטית בפייסבוק, כתבה התובעת למכר משותף כי רמתה המקצועית והאישית של עורכת הדין נמוכה. הנתבעת טענה בין היתר כי מדובר בשיחה פרטית שאין הבדל בינה לבין שיחה אחרת שמתנהלת בין חברים ושמדובר בזוטי דברים. בית משפט השלום בקריות (כב' השופט נאסר ג'השאן) קבע כי עצם העובדה שהשיחה התנהלה באינטרנט ובאמצעות המקלדת אין בה כדי להביא לדחיית התביעה או כדי לייחס לדברים "חומרה מופחתת". נקבע כי הנתבעת הוציאה דיבתה של התובעת, כאדם וכעורכת דין, ושהתבטאויותיה היו יכולות לפגוע קשות במשרתה, תדמיתה ואף ביחסיה של עורכת הדין עם המכר המשותף, שהיה לקוח שלה באותה עת. לאור האמור, בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את הנתבעת בפיצוי בסך 20,000 ש"ח. ת"א 47032-04-14 שלומית סטרוגנו נ' מירב פלד (פורסם בנבו, 9.6.15).

גם עירייה, על אף היותה רשות ציבורית, זכאית לפיצוי ללא הוכחת נזק בגין הוצאת דיבה. בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' סגנית הנשיא שרה דברת) דחה ערעור של עורך מקומון על פסק דין במסגרתו חויב לפצות את עיריית אשדוד בסכום של 15,000 ש"ח בגין פרסום לשון הרע, במסגרת כתבה בה ייחס לעירייה 'תפירת' מכרז (לסקירת פסק הדין). בית המשפט המחוזי קבע שחוק לשון הרע אינו מבחין בין תאגידים שונים, ולפיכך גם רשות מקומית זכאית לפיצוי בגין פרסום לשון הרע כלפיה. בית המשפט הוסיף כי אין מניעה לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק גם לרשות מקומית, תוך שעובדת היות הנפגע רשות מקומית – שיש חשיבות יתרה לקיומו של שיח ביקורת כלפיה – תובא בחשבון לקביעת גובה הפיצוי. לאור האמור, בית המשפט דחה את הערעור ולא מצא לנכון להתערב בסכום הפיצוי שפסק בית המשפט השלום. ע"א 26767-12-14 מנחם גלילי נ' עיריית אשדוד (פורסם בתקדין, 7.6.15).

בית המשפט פסק למפיק סרטים פיצוי בסך של למעלה מ-600,000 ש"ח בגין הוצאת לשון הרע. בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט יעקב שינמן) קיבל את תביעת לשון הרע שהגיש עיתונאי, חוקר ומפיק סרטים דוקומנטריים עטור פרסים, נגד אנתרופולוג שייחס לו בפרסומים שונים (ביניהם מאמרים, ראיון טלוויזיוני ופניות יזומות שביצע הנתבע לגורמים הקשורים לתובע, לרבות לאוניברסיטה המעסיקה את שותפו של התובע ליצירה) מעשים פליליים, מעשי מרמה, שוחד, זיוף, ניסיון לגרוף הון ותהילה על חשבון השואה בסרטים דוקומנטריים שיצר. בית המשפט המחוזי קבע כי עשרה מתוך הפרסומים שביצע הנתבע מהווים לשון הרע ולנתבע לא עומדות הגנות בקשר אליהם. עוד צוין כי בעוד שביקורת אקדמית היא כלי חשוב לקיומו של שוק רעיונות חופשי בחברה, בין ביקורת לגיטימית על התיאוריות המוצגות בסרטים של התובע ובין אמירותיו של הנתבע – המרחק רב. בקביעת סכום הפיצוי, בית המשפט נתן משקל לכך שחלק מהפרסומים כללו יסוד של "כוונה לפגוע" ולפיכך, נקבע בגינם פיצוי מוגדל. לפיכך, נקבע כי התובע יפצה את הנתבע בסך כולל של 636,000 ש"ח ולסכום זה יתווספו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של כ-126,000 ש"ח. ת"א 22138-10-11 שמחה יעקובוביץ ואח' נ' יוסף אדוארד זיאס (פורסם בתקדין, 7.6.15).

בית המשפט המחוזי ביטל פסק דין שניתן בהעדר הגנה בגין הפרת זכויות יוצרים היות שלא הוכח כי המפר ידע שמדובר בעותקים מפרים. בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' הרשמת עירית כהן) ביטל פסק דין שניתן בהעדר הגנה נגד אדם שמכר יצירות מוגנות שזכויות היוצרים בהן שייכות לאקו"ם, ובמסגרתו נאסר על המפר לעשות שימוש בזכויות היוצרים שבידי אקו"ם ובנוסף, לפצות את אקו"ם בסך של 100,000 ש"ח.. הנתבע לא חלק על כך שניהל עסק ומכר בו יצירות מוגנות של התובעות, אולם לטענתו רכש את התקליטורים מחברה מורשית ולא ידע ולא היה עליו לדעת כי מכר או עשה שימוש בעותק מפר. בית המשפט המחוזי (כב' הרשמת עירית כהן) קבע כי לצורך אישום בהפרה לפי חוק זכות יוצרים על אקו"ם להוכיח שהנתבע ידע או היה עליו לדעת כי מדובר בעותקים מפרים והדבר טעון בירור עובדתי, ולפיכך יש לקבל את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה. ת"א 52255-09-14 סמיר שוויקי נ' אקו"ם, אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 1.6.15).

משרד התקשורת
המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין פרסמה נוהל טיפול בפניות הציבור. לפי הנוהל, כל אדם יוכל להגיש פניות ותלונות הנוגעות לטלוויזיה הרב ערוצית, באמצעות אתר האינטרנט של המועצה, פקס או דואר אלקטרוני. תלונות שיגיעו למועצה יועברו למחלקת פניות הציבור, משם לחברות הנילונות ובחזרה לפונה. תשובה לפונה תינתן לא יאוחר מ-45 יום ממועד קבלת הפנייה במשרדי המועצה. אם בירור הפנייה דורש פרק זמן ארוך יותר, תישלח תשובת ביניים לפונה. במסגרת הדו"ח השנתי שמפרסמת המועצה מדי שנה ייכלל דו"ח מרכז שנתי ובו ינותחו הפניות לפי חתך של גופים מפוקחים ונושאים, יצוינו נקודות תורפה ומגמות ותתבצע השוואה של הממצאים ביחס לתקופות קודמות. לנוסח המלא של הנוהל מיום 9.6.15.

הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו
ועדת הטלוויזיה של מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו קיימה שימוע בעניין נוסח הרישיון לשידורי טלוויזיה. נוסח הרישיון מהווה נדבך עיקרי בהיערכות הרשות השנייה למתן הרישיונות. הרשות סיימה את איסוף העמדות ביום 14.6.15. לנוסח הרישיון המלא מיום 3.6.15.

רשות ההגבלים העסקיים
הוועדה לצמצום הריכוזיות המליצה למנוע מגורמים ריכוזיים להפעיל ערוץ חדשות בעידן פלוס. וועדת הריכוזיות פועלת מתוקף החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות שנחקק בשנת 2013 ונכנס לתוקף בשנת 2014, ובראשה עומד הממונה על הגבלים עסקיים. במסגרת החוק נקבע, כי מתן רישיון לשידור ערוץ מחייב התייעצות עם הוועדה. בחוות דעת הראשונה שהוציאה הוועדה היא המליצה למועצה לשידורי כבלים ולוויין שלא לאפשר לגורמים ריכוזיים במשק להשתתף במכרז לשידורי ערוץ חדשות או אקטואליה, ובנוסף לאסור על שידור חדשות על ידי גורם ריכוזי גם בערוצים עם ייעוד אחר. לנוסח ההודעה המלא מיום 7.6.15.

ניתן פטור בתנאים מאישור הסדר כובל להסדר בין חברי הוועדה הישראלית למדרוג, המאפשר את המשך פעילות הוועדה. וועדת המדרוג הוקמה בשנת 1995 ועיקר תפקידה הוא בהקמת, תפעול ואחזקת מערכת לעריכת סקרי צפייה בשיטת מדי הצפייה (people-meter) עבור חבריה. על חברי הוועדה נמנים רשות השידור, הרשות השניה, מתחרים מענף הטלוויזיה המסחרית, הערוצים הייעודיים ואיגודים עסקיים מתחום הפרסום. הממונה על הגבלים עסקיים ציין כי הישיבה המשותפת של גורמים בחוליות שונות של תחום הפרסום בטלוויזיה (מוכרי זמן פרסום ורוכשי זמן פרסום), עלולה להקים חששות תחרותיים. לאחר בחינת החששות, הגיע הממונה למסקנה, כי בכפוף לתנאים, אין בהסדר כדי לפגוע פגיעה של ממש בתחרות ולכן פטר את הצדדים מאישור הסדר כובל עד ליום 31.12.19. לפי התנאים שקבע הממונה לפעילות הוועדה: מידע המופק על ידי על ידי הוועדה יהיה זמן לכל דורש בתנאי שוויון מהותי; הוועדה לא תעסוק בכל עיסוק או עניין להוציא מדידה או הפקה של נתוני צריכת טלוויזיה, אלא אם כן ניתן לכך אישור מראש ובכתב מהממונה; והחברות בוועדה תהיה פתוחה בפני כל גורם מתחום השידור והפרסום, ללא כל הפליה מכל סוג שהוא ובתנאי שוויון מהותיים. להחלטה מיום 14.6.15.

ידיעות בינלאומיות
ארצות הברית: כללים חדשים שמציעה הוועדה הפדרלית לתקשורת (FCC) באים לספק לבעלי מכשירים טלפון ניידים כלים להגנה על עצמם משיחות והודעות לא רצויות. לפי ההצעה, בעלי מכשירים יוכלו לבטל את הסכמתם לקבל שיחות והודעות ממוכנות בכל דרך סבירה ובכל עת. כמו כן, הוועדה הביעה תמיכתה בפיתוח טכנולוגיה לחסימת שיחות ממוכנות ועוד. הכללים יעלו לדיון ביום 18.6.15. לידיעה המלאה מיום 27.5.15.

צרפת: הרשויות דורשות מגוגל ליישם את הפסיקה הנוגעת ל-"זכות להישכח" גם בדומיינים הגלובאליים שלה. המחלוקת בין הצדדים נוגעת להכרעת בית המשפט האירופי משנה שעברה, שאפשרה לאנשים בעלי קשרים לאזור לבקש שקישורים אודותיהם יוסרו מתוצאות של מנועי חיפוש. גוגל טענה כי הפסיקה האירופית צריכה לחול רק על הדומיינים המקומיים שלה, כגון הדומיין Google.De בגרמניה. כעת, טוענות הרשויות בצרפת כי על גוגל ליישם את הפסיקה על כל הדומיינים שלה, לרבות הדומיינים הבינלאומיים (למשל Google.com), במהלך 15 הימים הבאים או לשלם קנס בגובה של כ-340,000$. לידיעה המלאה מיום 12.6.15.

אין תגובות

שלח תגובה