הממונה על הגנת הצרכן מצאה כי "מכון אברהמסון לגמילה מעישון" פרסם בעיתון "ישראל פוסט" מודעה הנחזית לכתבה, מבלי שצוין כי מדובר במדור פרסומי. הממונה על הגנת הצרכן קבעה כי אדם סביר עלול היה להניח כי מדובר בכתבה אובייקטיבית ועל כן דרשה להסיר את הפרסומים באופן מיידי.
חברה שעוסקת בפרסום חוצות על גבי אוטובוסים פרסמה "משקה" שאינו קיים, בכדי להוכיח את כוחו של אמצעי פרסום זה. בית המשפט פסק שפרסומת המבוססת כולה על אחיזת עיניים היא פרסומת מטעה (ת"ק 5431/96 מאיר אביגיל נ' גלגלי זהב).
המועצה הישראלית לצרכנות הגישה תובענה ייצוגית נגד חברות "הד ארצי", "אוסם", "שטראוס" ועוד, בגין "פרסום סמוי" באמצעות הצבת מוצרים בתוך קלטות המיועדות לילדים. המועצה ביססה את טענותיה על האיסור החל בתקנות הגנת הצרכן (פרסומת ודרכי שיווק המכוונים לקטינים) הקובעות איסורים מסוימים בעניין פרסומות לאור מידת הבנתו של קטין והיותו נתון להשפעה. בית המשפט קבע כי הדין הישראלי כיום אינו אוסר על פרסומת מסוג הצבת מוצר בקלטות ילדים. ודחה את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית (ת"צ 20330-06-09 המועצה הישראלית לצרכנות נ' הד ארצי בע"מ ואח').
חברת גרסיוסו בע"מ פרסמה קפסולות להגדלת חזה נשי בשם "Real Push Up" ו-"Beautiful" בתשדיר פרסומת לפיו, הקפסולות מהוות תחליף לניתוחי הגדלת חזה, יש להן שיעור הצלחה של כ-95% ואין להן תופעות לוואי. לפי כתב האישום, לא נערך כל מחקר באשר לאחוזי ההצלחה של המוצר לפני הפצתו לציבור ולכן הנאמר בפרסומת אינו נכון, שיווק הקפסולות נעשה לכל אישה שהתקשרה עם החברה ללא סיווג המכירה לגילאים ולסיכונים בריאותיים ותוך הסתרת הסיכון הבריאותי בשימוש. החברה ובעליה הורשעו בעבירות לפי לחוק הגנת הצרכן: הטעיית הציבור במעשה ובמחדל, אי קיום חובת גילוי לצרכן ופרסום פרסומת בצורה של כתבה (ת"פ 1400/03 מדינת ישראל נ' גרסיוסו בע"מ).