Advertising Law | דיני תקשורת – עדכוני משפט בטלקום ומדיה – גיליון 89
16683
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-16683,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,vertical_menu_enabled,qode-child-theme-ver-1.0.0,qode-theme-ver-5.6,wpb-js-composer js-comp-ver-4.3.4,vc_responsive
 

דיני תקשורת – עדכוני משפט בטלקום ומדיה – גיליון 89

Print Friendly

עדכוני פסיקה
התקבל הערעור של Care ונקבע כי אמריקן לייזר תפצה אותה בסכום כולל של כ-880,000 ש"ח בגין הוצאת לשון הרע. בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטים יצחק ענבר, יהודית שבח ושאול שוחט) דן בערעור שהגישה חברת Care על פסק דין שניתן ב-2013 בו נקבע כי אמריקן לייזר תפצה את Care ב-50,000 ש"ח בגין פרסומים שפרסמה של "מחקר" כוזב (של חברת "אובייקטיבי" הזכורה) שהשווה בין נותני שירותים בתחום הסרת משקפיים בלייזר והשמיץ את Care. Care הוכיחה את עצם קיומו של נזק אך לא הונחה תשתית עובדתית המאפשרת לקבוע בדרך של אומדן את מידתו ואת שיעור הפיצוי. בית המשפט קבע שהתובעת זכאית לפיצי הסטטוטורי בגין הפגיעה בשמה הטוב על אף שהתובעת היא תאגיד. בקביעת גובה הפיצוי הסטטוטורי (ללא הוכחת נזק) דחה בית המשפט המחוזי את פסיקת בימ"ש שלום לפיה מדובר בפרסום אחד, וקבע כי מדובר ב- 10 פרסומים, כמספר אמצעי המדיה בהם פורסם "המחקר" (מגזינים, רדיו, טלוויזיה, אינטרנט, פרסום חוצות, "פליירים" שחולקו ידנית, ו- 4 עיתונים יומיים שכל אחד מהם נספר בנפרד). משכך, בוצעו 10 עוולות שנוכח תקרת הפיצוי הקבועה בחוק ניתן להשית בגינן סכום פיצוי מקסימלי של 714,500 ₪ במקום 50,000 ₪ שפסק בימ"ש שלום. ע"א 9712-12-13 "קר" שרותי רפואה בע"מ ואח' נ' א.מ.ל. אמריקן לייזר בע"מ (פורסם בנבו, 13.4.15).

הערת העורך: בית המשפט לא מסביר מדוע ספר כל אחד מהעיתונים היומיים כ"פרסום" נפרד לעניין פסיקת הפיצוי, אך כל אתרי האינטרנט בהם פורסמה הדיבה (נענה, וואלה,MSN וYnet) ספר כ"פרסום" בודד.
נדחתה תביעת לשון הרע בסך 25 מיליון ש"ח נגד כלבוטק בגין תחקיר בנושא הוספת מים ופוספטים לדגים שייובאו מסין. התובעת הגישה תביעת לשון הרע בטענה כי התחקיר כלל פרסומים שקריים ובדיקות המעבדה שהוצגו בו חסרות תוקף. בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (כב' השופטת יהודית שבח) מצא כי לנתבעת אין כל קושי לחסות תחת הגנת האמת בפרסום. התביעה נדחתה והתובעת חויבה בסך של 50,000 ש"ח בגין הוצאות משפט ושכר טרחה. בית המשפט סיים את פסק דינו בדברים הבאים: "לא כל אימת שמתפרסם תחקיר המצביע על פגיעה בצרכן – התרופה לכך הינה ריצה לבית המשפט והגשת תביעת לשון הרע. לעיתים מוטב להרכין ראש, לבדוק את ממצאי התחקיר, להודות בתקלה, אם קיימת, ולפעול למען תיקונה." ת"א 4776-04-10 פ.ד.א.ן. השקעות בע"מ נ' עולם הספורט בע"מ (פורסם בנבו, 19.4.15)
בית המשפט דחה את תביעת לשון הרע והפגיעה בפרטיות שהגיש בני סלע (שהורשע באונס) בעקבות כתבה בידיעות אחרונות. בית המשפט השלום בתל אביב יפו (כב' השופט אילן דפדי) קבע כי תביעה לא ראויה להתברר בבית המשפט. נקבע כי התובע ניצל בצורה צינית את ההליכים המשפטיים ועל בית המשפט להימנע מלתת הכשר לכך. מדובר באדם הידוע בציבור בשל השם הרע שדבק בו עקב מעשיו החמורים ואילו דווקא הכתבה עשתה חסד עם התובע והציגה אותו כמי שמבקש להשתקם. התביעה נדחתה והתובע חויב בהוצאות משפט בסך 20,000 ש"ח. ת"א 39092-12-13 בני סלע נ' ידיעות אחרונות ואח' (פורסם בנבו, 19.4.15).

הערת העורך: בני סלע טוען כי צמד עורכי דין "פברקו תשובות שנחזו להיות שלו [והעבירו אותן לעיתון ידיעות אחרונות], כשכל מטרתם לקדם את משרד עורכי הדין שלהם". בית המשפט מביא את הגרסה של ידיעות אחרונות והכתבת שוש מולא לאופן עריכת הריאיון. הדברים מעניינים למי שרוצה ללמוד כיצד הגיע לעיתון ראיון עם אסיר: "בכתב ההגנה תיארו הנתבעים 1 ו-2 [ידיעות אחרונות והכתבת] את האופן בו בוצע הריאיון. העיתון העביר לפרקליטיו של התובע רשימת שאלות עליהן התבקש להשיב. פרקליטיו נפגשו עמו בכלאו, מסרו לו את רשימת השאלות וציינו בפניו כי הנתבעים 1 ו-2  מעוניינים לפרסם ריאיון עמו. התובע מסר תשובות לשאלות ונתן את הסכמתו לביצוע הריאיון. טרם הפרסום העבירו הנתבעים 1 ו-2 לפרקליטיו של התובע עותק מהריאיון על מנת שעורכי הדין יאשרו כי הדברים המצוטטים משקפים נאמנה את דברי  התובע. הכתבה פורסמה רק לאחר שפרקליטיו אישרו את הדברים וקיבלו את הסכמתו לפרסומם."
אופטיקה הלפרין תפוצה ב-90,000 ש"ח בגין הוצאת לשון הרע וגרם הפרת חוזה על ידי חברת לוכסויז'ן, יבואנית של עדשות "צייס". לטענת אופטיקה הלפרין, הפרסומים בעיתונות ופנייתה של לוכסויז'ן ללקוחות, תוך הצגת מצג שקרי, לפיו עדשות הראייה מסוג "צייס" המשווקות על ידי אופטיקה הלפרין אינן מקוריות, פגעו במוניטין שלה וגרמו להפרת חוזה מול חברות עמן התקשרה אופטיקה הלפרין. בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט גדעון גינת) קבע כי בהתנהלות לוכסויז'ן יש משום לשון הרע ולא עומדות לה הגנות. בנוסף, נקבע כי לוכסויז'ן גרמה להפרת החוזה של אופטיקה הלפרין עם אל?על. ת"א 28167-04-11 אופטיקה הלפרין בע"מ נ' לוכסויז'ן בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 29.4.15).
בימ"ש שלום: צילומי מסך אקראיים מתוך סרטון אינטרנטי, שאינם "חלק מהותי" מהיצירה הקולנועית, לא היו העתקה שהפרה את זכויות היוצרים בסרטון. בית המשפט השלום בתל אביב יפו (כב' השופטת ריבה ניב) דחה את תביעתם של יוצרי הסרטון הוויראלי "שיט שתל אביבים אומרים" אשר צילומי מסך מתוכו פורסמו בעיתון "עכבר העיר". נקבע כי הסרטון מוגן בזכויות יוצרים מכוח היותו "יצירה קולנועית" ואין די בכך שתמונות אקראיות מהסרטון הוצגו בכתבה על מנת שהנתבעת תיחשב כמי שהעתיקה את היצירה, מקום בו צילום המסך אינו מהווה חלק מהותי ממנה. בית המשפט חידד כי במקרה זה, גם אם היה מועתק חלק מהותי מיצירת התובעים, הדבר מהווה שימוש מותר כהגדרתו בחוק זכות יוצרים, שכן הפרסום בוצע לצורך מטרה מוגנת – ביקורת. זאת ועוד, אין בפרסומים כדי להשפיע על ערכה של היצירה או השוק הפוטנציאלי שלה, זאת לאור מהותה (יצירת אינטרנט המיועדת להפצה), היקף הפרסום מתוך הסרטון והיקף הפרסומים עצמם. בנוגע לזכות המוסרית, נקבע כי הקרדיט שניתן היה ראוי. התביעה נדחתה ללא צו להוצאות. ת"א 3731-04-12‏ ‏נועה לביא ואח' נ' הוצאת עתון הארץ בע"מ (פורסם בנבו, 3.5.15).
ידיעות בינלאומיות
בית הנבחרים האמריקאי אישר הצעת חוק שמטרתה עידוד חברות שנפגעו מתקיפות סייבר לשתף את רשויות השלטון במידע על התקיפה. מוצע כי חברות שישתפו מידע ונתונים עם הממשל יקבלו חסינות מפני תביעות צרכנים בגין פגיעה בפרטיות עקב חשיפת המידע לממשל. להצעת החוק מיום 22.4.15.
הוועדה הפדרלית לתקשורת (FCC) בוחנת את חוקיות השימוש שעושה חברת התקשורת האמריקאית Verizon ב-"Super Cookie" שנועדו למעקב אחר הרגלי הגלישה של צרכנים. עוגיות המעקב בהן משתמשת החברה מסוגלות לזהות כל מנוי ומנוי ובכך מאפשרות לחברה לחשוף בפניו פרסומות מותאמות לפי תחומי העניין של הגולש.לידיעה המלאה מיום 9.4.15.
הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
ישראל 10 כשירה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה ל-15 שנה אם תעמוד בתנאים שקבעה מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. בין התנאים שנקבעו: הסדרת מבנה הבעלות בחברה עד למתן רישיון השידורים, באופן שמניות ישראל 10 לא יוחזקו עוד בנאמנות; תיקון הפרת בתחום התוכן תוך העמדת ערבויות בנקאיות והעמדת הבטוחות בהיקף ובמועד שנקבעו בתיקון לכללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (בטוחות לרישיון לשידורי טלוויזיה), התשע"ב-2011, אשר עתיד להתפרסם ברשומות. לפרסום באתר הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו מיום 27.4.15.
משרד התקשורת
משרד התקשורת אישר את הסכם שיתוף הרשת בין פרטנר להוט מובייל. משרד התקשורת ערך לאחרונה מכרז להקצאת תדרי דור 4 שמטרתו לאפשר למפעילי הסלולר לספק לצרכן שירותים בקצב מהיר יותר. בסיום הליך הבחינה, הוחלט לאשר את הסכם השיתוף שהגישו החברות. במסגרת שיתוף הפעולה ביניהן, יוקם תאגיד משותף אשר ינהל ויתפעל את הרשת המשותפת והחברות יחזיקו בו בחלקים שווים. לפרסום באתר משרד התקשורת מיום 26.4.15.
משרד התקשורת: חברת תקשורת אינה רשאית לדרוש מלקוח, שנטש את החברה וכעת בוחן אפשרות לשוב ולרכוש שירותים, להמתין "תקופת צינון" טרם יהיה זכאי לתעריפים שמייחדת החברה ל"לקוחות חדשים". עם זאת, החברות יכולות לקבוע "תנאי מעבר" ללקוח שמבקש לעבור מתוכנית תעריפים אחת לשניה (לרבות כזו המיועדת "ללקוחות חדשים").לפרסום באתר משרד התקשורת מיום 30.4.15.
משרד התקשורת הטיל עיצום כספי בסך 88,840 ש"ח על הוט מובייל בגין גביית מחיר מופרז שלא כדין ממנויי החברה שהתקשרו למספרי טלפון מקוצרים לעסקים.החברה החזירה לכ- 14,000 ממנוייה סכום של 75,000 ₪ בהם חויבו שלא כדין והוטל עליה עיצום כספי בסך 88,840 ש"ח. לפרסום באתר משרד התקשורת מיום 3.5.15.
משרד התקשורת הטיל עיצום כספי על פרטנר בסך 321,330 ₪ כיוון ששינתה את מבנה חשבון הטלפון של מנוייה ולא הציגה בחשבון פירוט כנדרש לפי הרישיון אלא הציגה רק את הסכום לתשלום. לפרסום באתר משרד התקשורת מיום 3.5.15.

עורך: עו"ד אמיר ונג

מערכת: עו"ד בועז סיטי, עו"ד מיקי יאטקובסקי, שיר ורונר

אין תגובות

שלח תגובה