Advertising Law | פרסומות בערוץ 1
ערוץ 1, הערוץ הראשון, פרסום, פרסומות, פרסומות בערוץ 1, רשות השידור, פרסומת מסחרית, איסור פרסומות, חסויות, תשדירי שירות, תשדיר שירות, חסות
17993
rtl,page-template-default,page,page-id-17993,page-child,parent-pageid-17239,ajax_fade,page_not_loaded,,vertical_menu_enabled,qode-child-theme-ver-1.0.0,qode-theme-ver-5.6,wpb-js-composer js-comp-ver-4.3.4,vc_responsive
 

פרסומות בערוץ 1

Print Friendly

רשות השידור היא תאגיד סטטוטורי, שהוקם ופועל מכוח חוק רשות השידור, התשכ"ה-1965. הרשות מופקדת כיום על קיום שידורים במדיום הטלוויזיוני באפיק מס' 11 (הערוץ הראשון) בתחומי החברה, החינוך, מורשת ישראל, הציונות, הכלכלה, התרבות, האמנות, המדע, הבידור והספורט.

בין מטרותיה המוצהרות של רשות השידור: לחזק ולהעמיק את זהותה הציונית של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; לשקף את חיי המדינה, מאבק תקומתה, יצירתה והישגיה; טיפוח אזרחות טובה וערכים של שוויון; קידום היצירה הישראלית וכיוצא באלה.

השידורים של הערוץ הראשון ממומנים בעיקר על ידי אגרות הטלוויזיה שמשלמים אזרחי המדינה, בעלי מכשירי הטלוויזיה.

בדפי פרק זה:

פרסומות בערוץ 1

דוגמאות

רשות השידור אינה רשאית לשדר פרסומות מסחריות במסגרת שידוריה. פרסומת מסחרית נועדה לקדם יצרן מסוים או מוצר מסוים, ובדרך כלל כלולים בה דברי שבח על פעילות המפרסם ומוצריו וכן מידע אודות היצרן, כגון דרכי התקשרות, מחירים וכיוצא באלה.

יחד עם זאת, הרשות רשאית לשדר "תשדירי שירות" ו- "תשדירי חסות".

תשדירי שירות תמציתם במתן שירות לציבור על דרך הגדלת מודעתו בנושאים לאומיים וציבוריים. אסור להזכיר את שמו של יצרן ספציפי או מוצר ספציפי בתשדירי שירות.

תשדירי חסות תמציתם בהקרנת שקופית ובה הבעת תודה לגורם המממן את התכנית המשודרת. בשקופיות החסות מותרת הזכרת שמו של הגורם המממן; מותרת הזכרת סוג המוצר המיוצר על ידו או סוג העסק שהוא עוסק בו; אך אסור לפרסם מידע נוסף כלשהו על אודות היצרן, כגון כתובת, מספר טלפון, שעות פתיחה של עסקו וכיוצא באלה. כמו כן, אין לפרסם סגולות או מעלות של הגורם המממן, וממילא אסור לכלול בשקופית כל דברי שבח והלל על פעילותו.

נציין שלאחרונה נחקק חוק השידור הציבורי, תשע"ד-2014, שבא להקים תאגיד שידור ציבורי חדש, אשר יחליף את רשות השידור.

בית המשפט העליון דן בשאלה האם רשאית רשות השידור לשדר את תכנית טלוויזיה בכיכובה של בובת החיפושית "שוש", שהינה הסמל המסחרי של "במבה שוש" המיוצרת ומשווקת על ידי חברת עלית. אסם, המתחרה של עלית, טענה כי בשידור התכנית יש משום שידור פרסומת מסחרית אסורה. בית המשפט העליון קבע כי בעקבות שידור התכנית הילדים הצופים לומדים לקשר בין הדמות "שוש" מן הטלוויזיה ובין המותג "שוש" שעל גב חטיף הבמבה, ויש לכך השפעה מהותית על העדפת הילד כצרכן לצרוך את החטיף "שוש". כמו כן, הביע בית המשפט חשש כי הרשות עלולה להכניס שיקולים זרים בבואה לקבוע את לוח השידורים. בית המשפט הוציא צו המורה לרשות להימנע משידור התכנית "החברים של שוש" ומלעשות שימוש בדמות "שוש" ובשמה בשידוריה (בג"ץ 96/1858 אסם השקעות בע"מ נ' רשות השידור).

האגודה הישראלית למניעת עישון פנתה לרשות השידור בבקשה כי תשדר, בלא כל תשלום, תשדירי שירות בטלוויזיה, שעניינם הסכנה שבעישון והצורך במניעתו. רשות השידור הסכימה לשדר את התשדירים, אך דרשה בעבור זאת תמורה. האגודה הישראלית למניעת עישון טענה כי הרשות אינה מוסמכת לגבות תשלום בגין הודעות שירות. בית המשפט העליון קבע כי הרשות מוסמכת לשדר תשדירי שירות והיא גם רשאית לקבוע אם שידורים אלה יינתנו כשירות חינם או בתמורה. לפיכך, העתירה נדחתה (בג"ץ 2868/90 האגודה הישראלית למניעת עישון נ' רשות השידור).

בדפי פרק זה:

פרסומות בערוץ 1

דוגמאות

Share on Google+Tweet about this on TwitterShare on Facebook