Advertising Law | ביסוס טענות עובדתיות בפרסומות בערוצים 2 ו-10
ביסוס, מסמכים, בדיקות, סקר, סקר איכותי, סקר איכותני, נתוני צריכה, הצגת מחקרים, ייחוס תכונה למוצר, ייחוס איכות למוצר
17262
rtl,page-template-default,page,page-id-17262,page-child,parent-pageid-17227,ajax_fade,page_not_loaded,,vertical_menu_enabled,qode-child-theme-ver-1.0.0,qode-theme-ver-5.6,wpb-js-composer js-comp-ver-4.3.4,vc_responsive
 

ביסוס טענות עובדתיות בפרסומות בערוצים 2 ו-10

Print Friendly

אין לטעון בתשדיר פרסומת שיש במוצר או בשירות המפורסם תכונה או איכות שאינם ניתנים לביסוס. המבקש לפרסם פרסומת כזו צריך לעמוד במספר דרישות הנוגעות לביסוס העובדתי של הטענה.

כשמדובר בפרסומות ברשות השניה, בד"כ הזכיין המשדר אכן ידרוש מהמפרסם להציג מראש את הביסוסים (מסמכים ובדיקות שמאמתים את הטענות העובדתיות שבתשדיר).

מה יחשב כביסוס מספק? תלוי מה אופי הטענה העובדתית שבפרסומת. אם לדוגמה המפרסם טוען דבר-מה לגבי המוצר שלו עצמו, יספיק מכתב פשוט של מהנדס או מנהל המפעל. אם טוענים דבר-מה לגבי מוצר של מתחרים (עניין שלגביו עוד נרחיב בפרק מיוחד), יהיה צורך ב"ראיות" מפורטות יותר (לדוגמה בדיקת מעבדה עצמאית).

חשוב לזכור, שלא כל טענה לגבי המוצר היא "טענה עובדתית" שמצריכה ביסוס – למפרסמים מותר גם להתפאר ולהתרבב בדברי רהב כלליים, כל עוד ברור שמדובר בהתפארות כללית ללא הטעיה או הפרזה. לדוגמה, אין צורך לבסס עובדתית תשדיר שאומר שהמוצר פשוט "נפלא" וגם לא תשדיר שאומר שהמוצר "טעים מאוד". אבל אם טוענים שהמוצר "מנצח" או שהמוצר "יותר טעים" – הרשות כבר צפויה לבקש להסביר ולבסס את מי "מנצחים", בהשוואה למה המוצר המפורסם "יותר טעים", וכיצד מבוססת הטענה. פעמים רבות הביסוס העובדתי הוא סקר או בדיקה כלשהם.

כללים לגבי שימוש בסקרים ובדיקות בפרסומות של הרשות השניה

לרשות השניה יש כללים מפורטים לגבי השימוש בסקרים ובדיקות ואופן הצגתם בפרסומת:

  • בתשדיר המציג נתון שמבוסס על סקר – יש לציין בכתובית את שם מכון המחקר ואת תאריך ביצוע הסקר.
  • אם מוצגים ממצאים מסקרי דעת קהל – יש לציין בקריינות שמדובר בסקר דעת קהל.
  • סקר הבודק נתונים של חודש – ניתן לפרסם במהלך הרבעון שאחרי מועד ביצוע הסקר; סקר הבודק נתונים של רבעון – תקף במהלך חצי שנה לאחר מועד ביצוע הסקר; סקר הבודק נתונים של חצי שנה – תקף במהלך שנה לאחר מועד ביצוע הסקר; סקר הבודק נתונים של שנה – תקף במהלך השנה שלאחר מועד ביצועו.
  • בהשוואת סלי צריכה או מחיר מוצרים – הנתונים שנמצאו יכולים להיכלל בפרסומת עד חודש לאחר מועד הבדיקה. לא יותר.
  • סקרים איכותניים, דוגמת סקרי טעימות וסקרי דעת קהל – ניתן לפרסם במהלך חצי שנה ממועד ביצוע הסקר.
  • סקרי מומחים וסקרי משתמשים – ניתן לפרסם במהלך שנה ממועד ביצוע הסקר.

בפרסומת השוואתית זו של חברת פלאפון, שימו לב לכתוביות המפרטת את שם מכון המחקר ואת תאריך ביצוע המחקר.

כמובן שיש דרכים שונות לערוך סקר בנושא "הרשת המהירה ביותר" וסקרים שונים יניבו תוצאות שונות. הרשות השניה איפשרה לכל חברה להציג את ממצאיה, ובלבד שהם עוגנו בסקר לגיטימי שממצאיו נמסרו לרשות. לכן ניתן היה לצפות באותה תקופה גם בפרסומות השוואתיות של אורנג', לפיהן רשת אורנג' היא המהירה ביותר.

תשדיר פרסומת של חברת "דקסון" המציג את התרופות "דקסמול סינוס" ו"דקסמול קולד" כלל אמירה לפיה "דקסמול הינה התרופה הנמכרת ביותר לטיפול בתופעת הצינון". בעקבות פניית חברת התרופות "טבע" כי האמירה מטעה ונשענת על נתונים שגויים, הורתה הרשות השניה להמציא לה אסמכתאות המאשרות את האמור בתשדיר. משלא הועברו הנתונים דרשה הרשות להסיר את התשדיר משידור מחשש לחוסר אמת בפרסום. לבסוף, "דקסון" הציגה תשדיר חלופי, ללא אזכור לאמירה הבעייתית.

Share on Google+Tweet about this on TwitterShare on Facebook